פרשת נשא כוללת את אחד הטקסטים הקדומים בתנ"ך, ברכת הכהנים. הברכה בנויה כשירה מקראית ומשמשת את הצרכים הליתורגיים עד היום:

" וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר: כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם:

יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ
יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ
יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ             וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם

 

וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם."

(במדבר ו, כב-כז)

שלושת הפסוקים האמצעים הם יחידה אחד, כאשר יש הקדמה וסוף שייתכן והם תוספת מאוחרת יותר לטקסט הקדום. הברכה מורכבת משלושה חרוזים לא סימטריים באורכם ובמקצבם: שלוש נקישות, חמש נקישות ושבע נקישות. יש התפתחות וגדילה ממשפט למשפט. בנוסף, כל משפט מחולק לשני חלקים על ידי וי"ו החיבור שלפני הפועל. בכל החלקים הפותחים מופיע השם המפורש היוצר מחזוריות מדהימה, ומדגיש כי הברכה לא ניתנת על ידי הכהנים, על אף הנראות שבדבר. ואם לא די בכך, אז הפסוק המסכם מבהיר זאת מפורשות. רוב המילים בברכה חוזרות על עצמן. למעשה, מתוך חמש עשרה מילים של הברכה שבע הן חזרות. המבנה המיוחד הזה מגלה טקסט שירי וליתורגי קדום ביותר. נעשה שימוש באחד הגרסאות שלו גם במגילת הסרכים שנתגלתה במדבר יהודה. במגילה זו נעשתה, למעשה, הרחבה ופרשנות של ברכת הכהנים:

"יברככה בכל טוב וישמורכה מכל רע

יאר לבך בשכל החיים ויחונכה בדעת עולמים

וישא פני חסדיו לך לשלום עולמים".

ניתן לראות את שלושת המשפטים של הברכה כשלבים ההכרחיים לאדם, עם עליה משלב לשלב, סוג של פירמידת צרכים: "יברכך וישמרך" מתייחס לצרכים החומריים של האדם, "יאר פניו אליך" להארה אינטלקטואלית, ולבסוף "ישא פניו אליך" מתייחס לשלמות רוחנית.

הנוסח המתומצת של הברכה משאיר הרבה מקום לפרשנות ולדמיון במענה לשאלה במה מתברכים.

"יברכך ה' וישמרך" מפרש רש"י כברכה חומרית למדי, תתברך בנכסיך, והשמירה היא על אותם נכסים שבהם התברכת. מסתתרת כאן תובנה כי לא די בצבירת נכסים אלא יש לעשות זאת בדרך הנכונה, וגם אז יש צורך בסיוע על מנת לשמור אותם.

העמק דבר, פירוש של רבי צבי יהודה ברלין (הנציב מוולוז'ין), מהמאה ה-19, מפרש כי כל אדם מקבל את הראוי לו. הברכה תהא לפי מה שהיה עד כה: לעוסק בתורה בלימודו, ולעוסק במסחר בסחורתו. נראה שלא מדובר בנכסים דווקא, אלא בהצלחה כתוצאה מעיסוק ומאמץ. והשמירה היא בכך שהברכה לא תהפוך לנזק. למידת תורה לא תגרום לגאוה, עושר כתוצאה מעסקי מסחר לא יגרום לנזק, כמו במקרה של קורח או נבות, למשיכה לכח או לקנאה של בעל כח. התובנה של העמק דבר היא שבכל מעשינו ובמיוחד בהצלחתנו יש סכנות, וככל שאנו מצליחים יותר, כך הסכנה היא גדולה יותר. הזיהוי של הפוטנציאל ההרסני בעיסוקנו הכרחי.

בברכה זו נהוג אף לברך ילדים בשבת. מה אנחנו מאחלים לילדינו, מה הן אותן מתנות שכבר יש להם, וככל שיביאו הצלחות, כך יהיו גם הסכנות בצידן. ומה איתנו, האם הצדדים החזקים שבאישיותנו, טומנים בצדם גם חסרונות וסכנות?

בשירו צעיר לנצח נותן בוב דילן את פרשנותו לברכה ומציע שהברכה היא הגשמת משאלתך, אלא שכפי שמלמד העמק דבר יש להיזהר ולהישמר גם ממשאלותיך:

שישמור אותך האל

ויגשים משאלתך

שתעשה בשביל אחר

והוא למענך

שתיגע בכל כוכב

ותטפס על כל שלב

שתישאר צעיר לנצח

(תרגם יאיר לפיד, הלחין ומבצע בעברית רמי קלינשטיין)