שדה הקרב בו ניטשת מערכות הבחירות  הוא עולם הטקסטים. ים של מילים מציף אותנו – מסוגים שונים. מילים של הבטחה, מילים של תקווה, מילים של שכנוע, מילים של הכפשה. מילים של הסתה. בסוף זה יסתיים. תהיינה בחירות ומישהו ייבחר ולאחר עוד מבול של מילים ירכיב ממשלה. אבל הנזק שנגרם מהצפת הנוף החברתי והנוף הנפשי של כולנו באוקיינוס של מילים לא ייעלם. אצל חז"ל קיימת תפיסה מובהקת לפיה הצרעת היא תוצאה של חטאי הלשון.

 

"זאת תהיה תורת המצורע (ויקרא/ יד, ב), תורת המוציא רע, ללמדך שכל האומר לשון הרע עובר על חמשה ספרי תורה. לפיכך משה מזהיר את ישראל ואומר להן זאת תהיה תורת המצורע, תורת המוציא רע"  [ויקרא רבה (מרגליות) פרשת מצורע פרשה טז].

 

ההסבר הפשוט לקשר הזה הוא שמרים דיברה דברי רכילות על משה – והצטרעה, ככתוב: "וַתְּדַבֵּ֨ר מִרְיָ֤ם וְאַהֲרֹן֙ בְּמֹשֶׁ֔ה עַל־אֹד֛וֹת הָאִשָּׁ֥ה הַכֻּשִׁ֖ית אֲשֶׁ֣ר לָקָ֑ח כִּֽי־אִשָּׁ֥ה כֻשִׁ֖ית לָקָֽח: וַיֹּאמְר֗וּ הֲרַ֤ק אַךְ־בְּמֹשֶׁה֙ דִּבֶּ֣ר ה' הֲלֹ֖א גַּם־בָּ֣נוּ דִבֵּ֑ר וַיִּשְׁמַ֖ע ה': וַיֹּ֨אמֶר ה' […] וּמַדּ֙וּעַ֙ לֹ֣א יְרֵאתֶ֔ם לְדַבֵּ֖ר בְּעַבְדִּ֥י בְמֹשֶֽׁה:[…] וְהִנֵּ֥ה מִרְיָ֖ם מְצֹרַ֣עַת כַּשָּׁ֑לֶג" [במדבר פרק יב].

 

אבל השאלה חוזרת למקומה – אם נניח שהסיפור המקראי מכוון לתאר קשר מהותי בין צרעת ללשון הרע – מהו סודו של הקשר הזה? רמז לכך נמצא למצוא בדבריו של אהרון המבקש שמרים תירפא, ובדבריו מתאר את מחלתה כך – אַל־נָ֥א תְהִ֖י כַּמֵּ֑ת אֲשֶׁ֤ר בְּצֵאתוֹ֙ מֵרֶ֣חֶם אִמּ֔וֹ וַיֵּאָכֵ֖ל חֲצִ֥י בְשָֽׂרוֹ: [במדבר פרק יב]. הצרעת היא מותו האיטי של הגוף, בעוד הנפש עודנה קיימת . זהו סבל יוצא דופן. הזדמנות כאובה, שלא ניתנת במוות רגיל,  לחוות את תהליך המוות, את התפרקות הגוויה, את נשירת האיברים.

 

הדימוי הנורא הזה לוקח אותי אל חטאי הדיבור. הדיבור הוא המכונן קהילה אנושית. הוא יוצר נימים סמויות המקשרות קבוצה גדולה של אנשים שאין ביניהם קרבת דם או מגורים משותפים. חטאי הלשון: הרכילות, לשון הרע, הוצאת שם רע, מפרקים את הקבוצה הזו בדרכים שונות. הרכילות יוצרת חוסר אימון הדדי. אם אתה חי בחברה מרכלת, אתה יודע שלעולם לא תדע מה ייאמר עליך כשתיסגר הדלת מאחרי גבך. לשון הרע פותחת זירות נוספות לאלימות. בעזרת לשון הרע תוכל לכתוש את יריבך לא רק במגע פיזי, לא רק במבט עין, כשאתה עומד מולו והוא מוכן ויכול להתגונן ולתקוף. תוכל להשתמש בפייסבוק ובטוויטר כדי לבחור את המקום והזמן הנוחים לך לתקוף. תוכל גם להיות אנונימי – לתקוף מהמחשכים ולחזור אליהם. וכדי להשיג חומר לוהט תשאף לחדור לפרטיותו של קורבנך בהווה ובעבר, וכך ליצור עוד מדיום של אלימות – חילול הפרטיות. הוצאת שם רע כלומר הפצת שקרים בגנותו של מישהו, בונה את עולם ה'פייק' שהינו עולם של ריק ותוהו, שנזקו חורג מעבר לנזק הנגרם לקורבן שטופלים עליו עלילות שקר, בכך שלאחר מספר מסוים של ידיעות כזב והכחשתן, החברה הולכת ומאבדת את ההבחנה הבריאה בין אמת ושקר. גם מה שנכון מופיע כמילה, כהיגד, וככזה הוא מוטל בספק. ועל כך נאמר: "ה֣וֹי הָאֹמְרִ֥ים לָרַ֛ע ט֖וֹב וְלַטּ֣וֹב רָ֑ע שָׂמִ֨ים חֹ֤שֶׁךְ לְאוֹר֙ וְא֣וֹר לְחֹ֔שֶׁךְ שָׂמִ֥ים מַ֛ר לְמָת֖וֹק וּמָת֥וֹק לְמָֽר" [ישעיהו פרק ה].

 

ממבול המילים הרעות הניגרות עלינו נצא חלילה, שונאים, חוששים, מאיימים ומאוימים, מרוסקים. אני קורא לכם עמיתות ועמיתי קולות למחות נגד הרעה החולה הזו.  אני מציע שבכל משפחה , בכל קבוצת חברים, בכל מקום עבודה יופץ המסר: בואו נצרוך פחות ופחות תקשורת-בחירות. אני מציע עוד, שכמחאה נגד גל המילים העכור נקבל על עצמנו שעה של ויפאסאנה – תענית דיבור. אולי בכניסת השבת או בשעה הראשונה של שבוע הבחירות – שעת צאת השבת הקרובה. מוכנים ?