כאמא לשלושה, אני נתקלת יום יום במתח בין הרצון והצורך להתערב, לתת יד, לסייע לילדיי, לבין הרצון והצורך לאפשר להם להיות עצמאיים. שחרור האחיזה דורש לפעמים  לתת להם להתמודד עם תוצאות מעשיהם, ולעתים אף לשלם מחירים על כך. אין תחושה קשה יותר מלראות את הילדה שלך מתמודדת עם אתגרים של החיים, להבין שאסור להתערב וצריך לאפשר לה לקבל את ההחלטות שלה ואף לטעות. אפשר לייעץ, אבל גם זה בעדינות, ואין להתערב באופן פעיל. לאט לאט לשחרר…

כהורים אנו מכינים את ילדינו לעצמאות, עוזרים, מחזיקים את היד, מלווים, וכל רגע בודקים, האם כבר אפשר לשחרר ולהתמודד עם החיים לבד. האם הילדה שלי מוכנה לחתוך ירקות עם סכין חדה, להגיע לבית ספרה לבד, לנסוע בתחבורה ציבורית לבד וכן הלאה.

בפרשת השבוע בשלח, אלוהים נמצא בדילמת ההורות הקלסית- "וַיְהִ֗י בְּשַׁלַּ֣ח פַּרְעֹה֮ אֶת־הָעָם֒ וְלֹא־נָחָ֣ם אֱלֹהִ֗ים דֶּ֚רֶךְ אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים כִּ֥י קָר֖וֹב ה֑וּא כִּ֣י ׀ אָמַ֣ר אֱלֹהִ֗ים פֶּֽן־יִנָּחֵ֥ם הָעָ֛ם בִּרְאֹתָ֥ם מִלְחָמָ֖ה וְשָׁ֥בוּ מִצְרָֽיְמָה".

ולמה בעצם לא בדרך הקצרה, דרך ארץ פלשתים? הרי זה עתה נפתח ים סוף וברחנו מצבא מצרים. מחד, אין קושי לאלוהים להעביר את הישראלים דרך פלשתים, גם מבלי שיראו מלחמה ויבהלו. ומאידך, הרי חמושים עלו בני ישראל מארץ מצריים, ואולי זה הזמן לשחרר ולאפשר לעם להתמודד לבד עם הפלשתים. ככל הנראה ההחלטה ההורית במקרה זה היא שאין הילדה מוכנה כבר למבחנים מהסוג הזה, ויש לתת לה לווי צמוד וחינוך לעצמאות. לפיכך – "יַּסֵּ֨ב אֱלֹהִ֧ים אֶת־הָעָ֛ם דֶּ֥רֶךְ הַמִּדְבָּ֖ר יַם־ס֑וּף וַחֲמֻשִׁ֛ים עָל֥וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם".

בתלמוד הבבלי נאמר כי "האב חייב בבנו למולו ולפדותו וללמדו תורה ולהשיאו אשה וללמדו אומנות ויש אומרים אף להשיטו במים" (קידושין, דף כט).  מדוע יש צורך ללמד את הילד לשחות? אפשר לומר כי אלה הם יכולות הכרחיות להישרדות פיזית, אך כהורים אנחנו גם מלמדים את ילדינו לשחות עצמאית במים של החיים. להיות במים, משמעו להיות לא בסביבה טבעית שלך ולהתמודד עם עצמך, עם הפחדים שלך, עם הגוף שלך. וכן, שחייה במים היא מאותם דברים שאי אפשר לעשות במקום הילדה או עבורה. חייבת להיות מוטיבציה עצמאית, נכונות ללמוד מן האחר ובסופו של דבר לשחות לבד.

אנחנו מחמשים את ילדנו כדי שיכלו לעבור את מדבר ים סוף ולהגיע לארץ ישראל מוכנים לאתגרים שמצפים להם ואז נחגוג בת מצווה.

לא קל להיות הורה, אנחנו רוצים שילדנו יגדלו אנשים עצמאיים, אבל גם רוצים שישתמשו בעצמאות שלהם בדרך הנכונה, הבטוחה והערכית. יום יום אנחנו מקבלים החלטות שונות עבור ילדנו, שמי יודע מה ההשלכות שלהם… ולעתים אנחנו טועים, אפילו טועים הרבה.

כנראה שאין הורות מושלמת. לכולנו יש את אותן דילמות, מתחים, אתגרים. לכולנו, ואף לאלוהים.