בפרשת השבוע עובר יוסף שינוי מאדם חולם, למי שמפרש חלומות.

שני חלומות חלם יוסף. חלום אחד: "והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה, והנה קמה אלומתי וגם נצבה, והנה תסובינה אלומותיכם ותשתחוין לאלומתי" (בראשית לז, ז) והחלום השני: "והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי" (לז, ט). מה משמעות החלומות האלה?

הרב יוסף דב הלוי סולוביצ'יק מפרש את החלום הראשון כחלום על עוצמה ועשירות כלכלית מבורכת, חלום שבו אין יוסף מתבלט באישיותו בין האחים. החלום השני אין עניינו גדולה חומרית-כלכלית, אלא עליונותו הרוחנית של יוסף על פני אחיו. חז"ל, לעומת זאת, מגיעים למסקנה ברורה כי מדובר בחלומות המנבאים את העתיד.

אני תוהה האם אכן יוסף, אותו יוסף שרגעי השיא בחייו כוללים את הצלת העם המצרי מרעב ועמידה איתנה בפיתוי אשת פוטיפר, אכן חלם דווקא על עוצמה ועושר? ואם ברוחניות עסקינן – מדוע דווקא בהקשר של התעלות על האחר? יכולה לדמיין את יוסף יושב אצל הפסיכולוג שלו ומפרש את חלומו, מה הוא היה אומר?

אחרי המפגש עם אחיו במצריים כשהם משתחווים לו, "יזכר יוסף את החלומות אשר חלם להם" (מ"ב,ט). יש מחלוקת בשאלה האם התגשמו חלומותיו של יוסף בשלב זה. לפי רש"י יוסף ידע שנתקיימו שהרי השתחוו לו, לפי רמב"ן עוד לא. ואני שואלת מה היה משמעות של הרגע הזה שבו נזכר יוסף בחלומות הילדות שלו, האם כך הוא ראה התגשמות חלומותיו? האם הצטער הוא שאלה היו חלומות ילדותו?

פעמים רבות יש פער בין חלומות הילדות שלנו לבין הרצונות והתובנות שלנו כאנשים בוגרים ומגובשים. עצב גדול טמון בכך שלעתים בגיל מבוגר אנו רק נזכרים בחלומות הילדות שלנו, ולא רואים חלומות חדשים. לא עוד אנשים חולמים אלא רק אנשים המפרשים את חלומותיהם של האחרים.

אינני יודעת האם החלום היה חלק מהתכנית האלוהית שנועדה להביא את בני ישראל למצרים או ביטוי לתת-מודע של יוסף, שהיה צריך להיזהר מרצונות של עצמו, מחשבה שאולי עלתה במוחו רק כשהתבגר.. בכל מקרה לא רק חלומות הילדות חשובים אלא אף האבק שלהם, הזכרונות. זכרון חלומות הילדות מסייע ליוסף להבין את משמעות חייו והמסע שלו, ובלשונו: "כי למחיה שלחני אלוהים לפניכם", וכן- "וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדלה". (בראשית, מה, ה-ו).