"ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק"
(בראשית כה, יט)

הפסוק הפותח את פרשת תולדות נראה לכאורה כחזרה מיותרת, כי הרי אם יצחק הוא "בן אברהם", הרי ש"אברהם הוליד את יצחק". בנסיונותי להבין את הפסוק יחד עם הרצון לחבר את הדברים לחג הסיגד שאנו חוגגים השבוע, עלתה בראשי משמעות מעניינת לחזרתיות זו.

על פי ישעיהו ליבוביץ', יצחק פותח תקופה חדשה בהתפתחות המורשת היהודית (שבע שנים של שיחות פרשת השבוע, עמ' 104). אברהם אבינו מתואר כ'אבי היהדות', 'אבי המאמינים' ו-'נשיא אלוהים' שתקופתו הייתה תקופה של חזון, הקמה והפצה של אמונה חדשה ואור גדול. תקופתו של יצחק, לעומת זאת, וגם של יעקב בהמשך, עוסקת במימוש ובהמשכיות המורשת של אברהם אביו בחיים השגרתיים היומיומיים, ההישרדותיים. אנו שומעים על קושי להיכנס להריון, צער גידול בנים, קנאה ותחרות ונסיונות בהם מתנסים אנשים ומשפחות רגילות בחיים האמיתיים. מתוך ההקמה והבשורה הגדולה שהביא אברהם, נולד השלב הבא, השלב של יצחק, אשר נשען על רצף הדורות, אך עומד גם בזכות עצמו כשלב מהותי בהתפתחות המורשת היהודית. בשלב זה פועל יצחק לממש את מורשת אביו, לפתח אותה ולדאוג לשימור וההמשכיות של המורשת הזו, לאורך זמן, בחיי היומיום.

החיבור בין הדורות וסיפור קורות עמנו כל שבת כחלק מהמסורת היהודית, ושימור המורשת היהודית בחיי היומיום, גם כשאלה עמוסים בסבל אנושי ונסיונות קשים, הם שאפשרו את השרדותו של העם היהודי. השבוע חגגנו את חג הסיגד, החג מתקיים בכ"ט בחשון כ- 50 יום לאחר יום כיפור. המקור לחג זה הינו בימי עזרא ונחמיה.לאחר שיבת ציון מצבם הרוחני של העולים מבבל היה ירוד ולכן אספו עזרא ונחמיה את העם בכדי לחזק את זהותם הדתית והרוחנית. בדומה להתכנסות מימי עזרא ונחמיה מהותו של חג הסיגד הינו יום צום, טהרה והתחדשות, ובמרכזו טקס חידוש הברית בין העם לאל, הכולל קריאת קטעים מספר "האורית" (תורה) וברכות ותפילות לגאולה. הטקס נערך בראש הר גבוה, כסמל למעמד הר סיני, ומנהלים אותו הקייסים- כוהני הקהילה. ההשראה למנהגי החג לקוחה ממעמד הר סיני המתואר בתנ"ך.

יהודי אתיופיה שימרו את סממני החג מימי עזרא ונחמיה וחג זה היווה עבורם קשר בל ינותק לדורות קודמים ולזהותם היהודית. הם שמרו באדיקות על חג זה גם בשנים בהן נרדפו על ידי שכניהם הנוצרים. היכולת לציין חג זה בישראל לאחר 2500 שנות ניתוק של קהילה זו מקהילות ישראל מעידות יותר מכל על המורשת והחיבור בין הדורות שנשמרו ותוחזקו על ידי כל אחד מאבותינו ואמותינו באתיופיה.

השבוע, לצערנו, גם היינו עדים לרצח יהודים בבית הכנסת בפיטסבורג, יהודים אלו שרצו לשמר את רצף הדורות של העם היהודי באמצעות שמירת השבת והתכנסות לתפילה בבית הכנסת, מצאו את מותם בידי קיצוני שביקש לנתק את שרשרת הדורות. ואולם שרשרת זו לא נותקה ולא תינתק כל עוד יהיו יהודים ברחבי העולם שישאו את זכרם.

הרבה שנים התרחקתי מהזהות והמסורת האתיופית שלי מתוך מבוכה וניסיון להיטמע בחברה הישראלית. עם השנים נוכחתי לגלות שאני טועה ובגדול. בעשור האחרון אני לומדת, חוקרת ומעצבת את זהותי ממקום של התחברות וגאווה במסורת האתיופית. חיבור שהוליד לעשייה שמטרתה חיבור בין הדורות באמצעות לימוד והכרה של מסורות עתיקות שהחלו במעמד קבלת התורה בהר סיני דרך חיזוק הברית בימי עזרא ונחמיה ועם חידוש הברית ושמירת הזהות היהודית של יהודי אתיופיה באמצעות חג הסיגד. השליחות שלי היא הפצת חג הסיגד בקרב קהילות שונות בחברה הישראלית מתוך הבנה בחשיבות חיבור הדורות ושמירה של מורשת ותולדות העם היהודי.

מלקם בהל! "חג שמח"