(טז) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא בָא שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ וַעֲזָבַנִי וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ:
(יז) וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה:
(יח) וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה כִּי פָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים: (יט) וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל: (כ) כִּי אֲבִיאֶנּוּ אֶל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָיו זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ וְאָכַל וְשָׂבַע וְדָשֵׁן וּפָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבָדוּם וְנִאֲצוּנִי וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי: (כא) וְהָיָה כִּי תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ כִּי יָדַעְתִּי אֶת יִצְרוֹ אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה הַיּוֹם בְּטֶרֶם אֲבִיאֶנּוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבָּעְתִּי:

פסוקים אלו מעוררי פליאה. ראשית – רגילים אנו לחשוב שאם ישראל יחזרו בתשובה , הקב"ה ימצא להם בנקל. כך נאמר למשל בפרשה הקודמת – וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה:וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ:וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶך.." (דברים ל,א-ג)
וכן בס' ויקרא כ"ו ובדברים ד'. והנה כאן נאמר שגם כאשר תבוא ההכרה ש'על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה' הקב"ה יסתיר פניו. מדוע ? עוד נאמר שהקב"ה יודע מראש שישראל יחטאו, והמעשה היחיד שייעשה בקשר לכך הוא – לכתוב את השירה בה מהלך המאורעות העגום הזה יתואר מראש, כך שכאשר הדברים יתרחשו "וענתה השירה הזאת לפניו לעד.. כי ידעתי את יצרו ..בטרם אביאנו אל הארץ". לשם מה נצרכת 'עדות' זו ? כדי שאפשר יהיה להגיד 'אמרתי לכם' ?
על השאלה הראשונה נאמר : כאן הועלה עקרון תיאולוגי בעל חשיבות ראשונה במעלה – ה' עתיד להסתיר פניו, כאמור בישעיהו מה,טו – "אָכֵן אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעַ:" . המעיין במקרא יראה שהגילוי האלהי הולך ופוחת במהלכו, תקופת השיא שלו היא יציאת מצרים וראשית הכניסה לארץ, אחר כך הוא פוחת והולך. שלמה המלך הוא האדם האחרון שנאמר עליו במקרא שראה את אלהים. הנביאים האחרונים שחוללו נסים הם אליהו ואלישע (למעט נס אחד של הנביא ישעיהו) שיבת ציון ובנין המקדש השני המתוארים בספרי עזרא ונחמיה התרחשו ללא כל נס או דיבור אלהי ישיר, ברשיון מלכי פרס, ובמגילת אסתר שם ה' כלל אינו נזכר. כאן, בשיאה של תקופת הדיאלוג האינטנסיבי של ה' עם העולם מתגלה כי תבוא תקופה אחרת. בעקבות חטאיהם של ישראל יכנס ה' לתקופה של שתיקה, הסתגרות, הגורם היחיד שיפעל אז יהיה תודעתם הדתית של בני ישראל.
וכאן תשובה לתמיהה השניה. האל המסתתר הותיר אחריו את השירה, שהיא לא רק פרק בתורה אלא גם ביטוי לתורה כולה. בתוך התורה ניתן יהיה לגלות את האל גם כאשר לא יראה עוד במציאות החיצונית. התורה תתאר את המהלך המאורעות , את מסכת יחסי האדם ואלהים, את ההשלכות על ההיסטוריה הנובעות מכך, ובאופן זה תהיה מורה הדרך בזמנים של הסתר פנים אלהי.
כך תובן המצווה המובאת בראשית הפרשה – (י) וַיְצַו מֹשֶׁה אוֹתָם לֵאמֹר מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת: (יא) בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם:
(יב) הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת:
(יג) וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ לְיִרְאָה אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ: פ
משה דואג לכך שהתורה תהיה פומבית, גלויה לכל. היא לא תהיה נחלת מעטים – כהני דת, שכבה דקה של מלומדים שמקצועם בכך. הדמוקרטיזציה של הידע תבטיח סיכוי הוגן לכל אחד להגיע לדבר ה' שבתורה ולידיעת הנוכחות האלהית גם בעידן הסתר הפנים.