פרשת פקודי חותמת את ארבע פרשיות המשכן תרומה–תצוה, ויקהל–פקודי בפסוקים הבאים:
וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד יְהֹוָה מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן: וְלֹא יָכֹל משֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד יְהֹוָה מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן (שמות מ, לד- לה).

סיום מפתיע לתהליך ארוך ומדוקדק של פרויקט בניה עצום, שתוכנן בידי אדריכל קפדן בעל חזון ודמיון, עם תוכנית לעיצוב פנים מפורטת עד כדי רמת הצבע, הווילונות וסוג המסמרים שעליהם נתלות התמונות. מניסיוננו, היינו מצפים שבעל הבית יכנס מותש לביתו אחרי ההתמודדות עם הקבלנים והרשויות אולם חלומו הגדול של כל מי שבונה או משפץ בית מתגשם: כבוד ה' ממלא את המשכן, השכינה שורה כאן בענן המתפרש מעל הבית.

איך זה קורה? איך לעבוד – לעשות, ליצור, להזיז הרים ובסיום לחוש שכבוד ה' ממלא את המשכן שלנו? המעבר מלימוד, תכנון למעשה הוא חכמה רגישה ותהליך של עשייה אשר מולידה מתוכה השראה ונוכחות של שכינה היא משאת נפש.

כדאי לחזור לראשית התהליך לפני חמש פרשות. מסופר על תוכניות הקמת המשכן וכליו לפרטי פרטים. בתחילה הקב"ה מצווה את משה, לאחר מכן משה מצווה את בני ישראל ובפרשה שלנו אנו מוצאים דיווח מפורט הסוקר את המלאכה שבוצעה ובסיום כל תיאור נאמר "כן עשו". המילים "עשו" "ויעש" מופיעות בפרשה שבעים ושמונה פעמים[1]! לשים דגש שבכדי לממש חלומות וכוונות טובות נדרש לימוד מעמיק ותכנון קפדני. חלוקת משימות לבעלי תפקידים מומחים אשר בהם "רוח אלוהים, בתבונה ובדעת ובכל מלאכה"(שמות לה, לא) ולא לשכוח ללוות את העושים בכדי שלא יאבדו את רוח אלוהים שבהם.
ומי ילווה את המלווה? מדרש תנחומא מספר לנו שכשנגמרה מלאכת המשכן –
היו יושבין ומצפין אימתי תבוא שכינה ותשרה בו, והיו מצטערין הכל מפני שלא שרתה שכינה עליו. מה עשו? הלכו להם אצל חכמי לב… ולמה לא היו יכולין להעמידו? אלא שהיה משה מיצר על שלא נשתתף הוא עימהן במלאכת המשכן…. עד שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה…ואיני כותב לו הקמה, אלא על ידך שנאמר: ויקם משה את המשכן. (תנחומא לפרשת פיקודי,סימן יא "ויביאו את המשכן לפני משה")

מעניין שהשותפות הנדרשת בביצוע עוסקת בשימת לב למקומו של כל פרט בעשייה ואף לזה של מוביל התהליך. משה נותר מרוקן, ללא מענה לאגו שלו או ללא תחושת טביעת אצבע ייחודית בעשייה. דעתו נחה רק כאשר אלוהים, המלווה שלו, מרגיע אותו.

בסיום משה מאשר את התוצר "הנה עשו אותה" הוא מסוגל להיות מרוצה מהתוצר "כן עשו" ולא שוכח לברך את אנשיו – שליחיו העושים במלאכה: וַיַּרְא משֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה כֵּן עָשׂוּ וַיְבָרֶךְ אֹתם משה (שמות לט, מג)

מהי ברכתו של משה? פרשנויות רבות לכך אולם אם נחזור לתחילת תהליך בנית המשכן אלוהים מבקש: וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם (שמות כה,ח) שעם עשייה מחושבת, רגישה ומחייבת אשר רוח בה, השכינה תשרה – בך.
רבי חנינא אומר: באחד באדר הייתה נגמרה מלאכת המשכן (תנחומא שמות מ)

שבת שלום וחודש שמח!

[1] מספר אשר חושב ע"י הרב שמואל אבידור הכהן ז"ל.