הפרשה שלנו – "וישלח" עמוסה בסיפורים מכוננים, בעלי סמליות אז והיום: סיפור המאבק של יעקב במלאך, נתינת שם חדש – ישראל, התגברות על פחד, ראיית פנים אל פנים ואונס דינה. בין כולם מסתתר פסוק שנראה כתלוש לחלוטין, משני וחסר כל קשר לפסוקים שלפניו ולאחריו ודווקא אותו אני אוהבת. כבר שנים שהוא קורא לי בכדי לגלות לי איזה סוד:

"ותָּמָת דְּבֹרָה מֵינֶקֶת רִבְקָה וַתִּקָּבֵר מִתַּחַת לְבֵית אֵל תַּחַת הָאַלּוֹן וַיִּקְרָא שְׁמוֹ אַלּוֹן בָּכוּת" (*1)

דבורה מינקת רבקה? אישה אשר מוזכרת בתנ"ך, בשמה ובמקצוע שלה, קבורתה מצוינת והעובדה שבכו אותה רבות – אינה סתם אשה!

הפרשנים ניסו לפענח מדוע היא נזכרת בכלל ומדוע כאן. בין העלייה לבית אל והקמת מזבח לאלוהים, לבין ברכת אלוהים ליעקב:

(ז) וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם אֵל בֵּית אֵל כִּי שָׁם נִגְלוּ אֵלָיו הָאֱלֹהִים בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אָחִיו:
(ח) וַתָּמָת דְּבֹרָה מֵינֶקֶת רִבְקָה וַתִּקָּבֵר מִתַּחַת לְבֵית אֵל תַּחַת הָאַלּוֹן וַיִּקְרָא שְׁמוֹ אַלּוֹן בָּכוּת:
(ט) וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב עוֹד בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ:

פרשנים רבים מציינים שבעצם דבורה מינקת רבקה מוזכרת רק בכדי להציג את רבקה. היא מבשרת ליעקב את מותה של אמו האהובה (*2). קבורתה של דבורה היא המסווה לקבורת רבקה (*3) ולכן הפסוק הבא הוא ברכה – ניחומים של אלוהים ליעקב. וכן יש מדרשים אשר טוענים שדבורה מוזכרת על מנת להרבות בשבחו של יעקב, שעל אף היותו אדם נכבד, מטופל במשפחה ובעל נכסים, הוא מוצא את הזמן לעיסוק בחסד ולכן הוא קובר את מינקת אימו.

פירושים אלו אינם מספקים אותי. דבורה היא בפשטות אישה גדולה מהחיים, אישה שהגיעה לגיל מופלג (*4), היא אישה שנמצאת בשליחות תמידית של עצמה, של רבקה ושל אלוהים ויש לה מה ללמד אותנו. פותחים לנו צוהר בכדי לנסות ולהבין את עולמה של אישה אחת שהחלה דרכה כמינקת והמשיכה כמלווה לנערה שרק עזבה את ביתה, שתיהן יוצאות למסע ארוך ומפותל ומה באמת תפקידה של דבורה במסע זה?

אנו פוגשים את דבורה לראשונה כשרבקה בוחרת ללכת עם אליעזר עבד אברהם אל יעודה החדש "וַיְשַׁלְּחוּ אֶת רִבְקָה אֲחֹתָם וְאֶת מֵנִקְתָּהּ וְאֶת עֶבֶד אַבְרָהָם וְאֶת אֲנָשָׁיו" (*5). רבקה הילדה יחד עם דבורה ששימשה ומשמשת כמקור ההזנה שלה, מקור החום הראשוני שלה, בלי אמא או אבא יוצאות לחיים. תרגום יונתן (*6) מתרגם את מינקת רבקה ל "פידגוגתא דרבקה" – המחנכת שלה, המורה שלה. ותרגום ירושלמי ל"מרבייתא" – המנחה של רבקה. דבורה היא הדמות המשמעותית של רבקה, היא האומנת שלה, המלמדת אותה את הלכי החיים וסודותיהם, היא הבית של רבקה. דבורה יודעת מאין באה ומיהו בית אביה ועוזרת לה להיות האישה הראשונה בבית אברהם. אפשר לדמיין את דבורה שותפה לתכנון העברת הבכורה מעשיו ליעקב, שותפה לחיים בצילו של יצחק ההלום ויוצאת לשליחותה האחרונה לבקשת רבקה או שהיא יעדה אות השליחות לעצמה.

הרחק מביתה שלה ושל רבקה אנו פוגשים את דבורה בפרשה, היא מגיעה במיוחד לבית אל – אל יעקב. היא שבעת ימים ועדיין בתפקיד, בשליחות. של מי? של מה?

לאחר מעשה הרמייה ולקיחת הבכורה, רבקה משלחת את יעקב בכדי להגן עליו מפני עשיו: "וְעַתָּה בְנִי שְׁמַע בְּקֹלִי וְקוּם בְּרַח לְךָ אֶל לָבָן אָחִי חָרָנָה: וְיָשַׁבְתָּ עִמּוֹ יָמִים אֲחָדִים עַד אֲשֶׁר תָּשׁוּב חֲמַת אָחִיךָ: עַד שׁוּב אַף אָחִיךָ מִמְּךָ וְשָׁכַח אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לּוֹ וְשָׁלַחְתִּי וּלְקַחְתִּיךָ מִשָּׁם לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד" (*7) . יעקב נשאר בביתו של לבן עשרים שנה! דבורה נשלחת בכדי להזכיר לו את הזמן שחלף, את אמו ואביו שלא ראו אותו ואת משפחתו שעדיין לא הכירו. אך העניין אכן תמוה שכן לשליחות אשר מטרתה תזכורת, יכלו לשלוח אדם צעיר יותר. מה ייחודה של דבורה הישישה בשליחות זו?

יעקב גדל כמו אימו עם דבורה בבית, עם דמותה המחנכת והאומנת. המילה "אומנת" אינה רק תפקיד, היא מהות: "אומנת היא תשתית 'האמונה'… אמונה היא פעולה של חניכה ונשיאה, כולן פעולות מטריאליות ראשוניות. יתרה מכך, השורש א.מ.ן נושא בתוכו את המילה "אם" כאמא, ולמעשה מתחבאת שם גם מילת התניה "אם"… אמונה דורשת תמיד התגברות על הטלת הספק, על האם… המאמין, החווה את האלוהי בצורה הישירה ביותר, חווה אותו ברצף עם הווקטור האימהי. בעברית זה ברור וישיר ביותר: המילה "אמונה" מכילה בתוכה את המילה 'אם'" (*8) .

דבורה במהותה באה להזכיר ליעקב את אימו. יש פרשנים הגורסים שדבורה גרה עם יעקב ושימשה כאומנת בביתו, חינכה את ילדיו ובכך דאגה להמשך קיומה הרוחני של רבקה בביתו ולהנחלת דרכה שלה.

בנוסף, היא משמשת באומנותה שליחה לדבר שיעקב לא יודע ומכיר לבדו – אמונה. יעקב נאבק תמידי, עם עצמו בפחדיו ועם אחרים (עשיו ולבן) ולמרות הבטחות ה', אין הדבר מחלחל בו, הפחד נטוע בו עמוק. דבורה האומנת, באימהות שבה, אמורה לטעת בו את הביטחון, את האמונה, בכדי להתגבר ולחזור לבית הולדתו, למקור הביטחון שלו. היא כמו עץ עתיק משקפת לו את כל שראתה בחייה, את כל חייו שלו החל מינקותו. היא מסוגלת לומר לו שאמונה דורשת התגברות על הספק.

דבורה, בסמליות שמה, מביאה איתה את האופטימיות, את הדבש. היא מעניקה את הראייה של כל הטוב שעוד יקרה, היא מעבירה זאת לרבקה החל מינקותה, ליעקב בנה ואף לדבורה נוספת, הדבורה השנייה בתנ"ך – דבורה הנביאה, שיושבת ושופטת תחת התומר (תמר – דבש) בין הרמה ובין בית אל, ממש בסמוך למקום קבורתה, מתחת לאלון, של דבורה המינקת.

_____________________________________

1. בראשית לה (ח)
2. רמב"ן על הפסוק
3. רש"י ע"פ מדרש ב"ר פא, ה.
4. יש פרשנים המחשבים כ 130 או כ 150 שנה.
5. בראשית כד (נט)
6. בראשית לה (ח)
7. בראשית כז (מג- מה)
8. חביבה פדיה. מרחב ומקום, מסה על הלא מודע התיאולוגי- פוליטי.

שבת שלום!